פסק-דין בתיק ה"פ 5138/06

1.      נטף - אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית בע"מ (להלן - נטף או האגודה) מבקשת לאשר בשינויים, ולמעשה לבטל או לשנות חלקים מפסק בורר שניתן בהתדיינות בינה לבין עוזי ורמה בן-צבי (להלן - בן-צבי או המשיבים).

2.      שתי מחלוקות עיקריות נדונו בפסק הבוררות. עניינה של המחלוקת האחת, במסעדה שמנהלים המשיבים בתחומי היישוב נטף הקרויה "המטבח של רמה". המחלוקת השנייה קשורה למשתלה שמפעילים המשיבים בתחומי היישוב.

3.      בהתייחס למסעדה, הצדדים חלוקים בשאלה אם מותר למשיבים להפעיל במקום מסעדה על פי תקנון ההתאגדות של האגודה השיתופית נטף. בעניין זה החליט הבורר, שעל פי תקנון האגודה מותר למשיבים להפעיל מסעדה ובלבד שלא יהא בהפעלתה משום מטרד לסביבה. על בסיס מסקנה זו, דחה הבורר את דרישת האגודה להפסיק את הפעלת המסעדה, אך התנה את הפעלתה בקבלת ההיתרים הדרושים מהרשויות המוסמכות ובנקיטת אמצעים למניעת יצירת מטרדים עקב הפעלת המסעדה, בכלל זה: תועמד מכולה לאיסוף אשפה של המטבח והאשפה המיוצרת על ידי המסעדה תיאסף במכולה זו בלבד; ניתן יהיה לארח סועדים במסעדה בימי ה' ו-ו' בלבד בכפוף לתנאים שנקבעו בפסק הבוררות; ניתן יהא לנהל במסעדה אירועים פרטיים בהיקף של עד 20 אירועים בשנה.

4.      המחלוקת בנוגע להפעלת המשתלה נסבה סביב מבנה (או מבנים) חקלאי שהקימו המשיבים בשטח המשתלה לצורך הפעלתה. מסתבר שהמבקשת מכינה תכנית מתאר בה נכללת הוראה האוסרת על הקמת מבני עזר חקלאיים בתחום התכנית. הוראה כזו, אם תאושר במסגרת התכנית, עשויה לפגוע בעסק המשתלה שמקיימים המשיבים אשר משתמש במבנה עזר חקלאי, המשמש כחממה. בעניין זה הורה הבורר למבקשת לתקן את תכנית המתאר מי/500, באופן שתימחק מהתכנית ההוראה האוסרת על הקמת מבנה עזר חקלאי בתחום התכנית. עוד קבע הבורר שעל האגודה להורות למתכננת התכנית לפעול ככל הניתן כדי ששטח המשתלה לא ייפגע, וכן להודיע למינהל מקרקעי ישראל על הסרת התנגדותה לחדש את הקצאת השטח המשמש למשתלה למשפחת בן-צבי עד למתן תוקף לתכנית מתקנת וככל שיהיה בתכנית זו כדי לשנות את ייעוד המקרקעין שהוקצו למשיבים.

המסעדה

5.      בעניין המסעדה, מבקשת האגודה לשנות את פסק הבורר על ידי ביטול ההיתר שנתן למשיבים להפעיל את המסעדה. לחלופין, אם לא תתקבל דרישה זו, עותרת האגודה להכנסת שינויים בפסק הבוררות, בכל הנוגע לאופן הפעלת המסעדה.

6.      טענתה של  האגודה בעניין זה, היא שמתן היתר להפעלת המסעדה, נוגד את תקנון האגודה.

סעיף 6 לתקנון האגודה קובע בהקשר זה כדלקמן:

"ה.       לא יוקם בשטח היישוב מתקן או עסק כלשהו העלול להוות מטרד, רעש ו/או מטרד ריח ו/או כל מטרד אקולוגי אחר...

ו.          לא יוקם בשטח היישוב בית עסק המספק במקום שירותי אירוח לאנשים מבחוץ (לרבות מלון, פנסיון, מסעדה, פונדק, מועדון, קיוסק).

ז.          מוסדות היישוב יהיו מוסמכים לקבוע בכל מקרה אם מתקן המוקם או מופעל ביישוב מהווה מטרד לפי סעיפים ה' ו-ו' לעיל."

הבורר פירש סעיפים אלה שבתקנון האגודה כמאפשרים למוסדות האגודה, למרות האיסור הלכאורי על הקמת מסעדה ביישוב הקבוע בסעיף 6ו' לתקנון, לאשר הפעלת מסעדה בתוככי היישוב אם זו אינה מהווה מטרד.

7.      בנושא זה מעלה האגודה מספר טענות. הטענה האחת, היא שפרשנותו של הבורר את תקנון האגודה היא פרשנות מרחיקת לכת. שהרי לפי פרשנות זו לא תהא מניעה להקים מסעדות ברחבי היישוב, דבר שישפיע על מרקם החיים של תושבי המקום, עניין שהוא בעל חשיבות רבה לגבי איכות החיים של כל תושבי היישוב. מכיוון שכך, מוסיפה המבקשת וטוענת, לפנינו עניין חוקתי בר חשיבות כללית החורג מגדר עניינם של הצדדים המעורבים בסכסוך הנוכחי שבו הבורר לא היה מוסמך לפסוק. הטענה השנייה, היא שפרשנות זו של הבורר את תקנון האגודה כלל לא הועלתה בפניו על ידי איש מהצדדים. לפיכך, כך הטענה, הבורר היה מנוע מלאמץ פרשנות זו, מה גם שהעדר טיעון בעניין זה מנע מהמבקשת להציג בפני הבורר ראיות נוגדות לפרשנותו. הטענה השלישית, היא שפרשנות הבורר את תקנון האגודה מוטעית לגופה, שכן הוראת סעיף 6ו' לתקנון ברורה לחלוטין והמשמעות היחידה שניתן לתת לה, לשיטתה של האגודה, היא איסור מוחלט על הקמת עסק של מסעדה בתחומי היישוב. טעותו של הבורר בפירוש התקנון, מוסיפה האגודה וטוענת, מהווה חריגה מסמכות, שכן הבורר אינו יכול לחרוג מתקנון האגודה.

8.      אפתח בטענה בדבר היעדר סמכות לבורר לדון ולפסוק בעניין פרשנות התקנון בהקשר לקיום עסק של מסעדה בתוככי היישוב, בהיותה של סוגיה זו בגדר עניין חוקתי שההכרעה בו חורגת מסמכותו של הבורר.

9.      בפסיקה נעשתה הבחנה בהקשר זה בין סכסוכים הנוגעים לניהול העניינים הפנימיים של האגודה ובין סכסוכים בעניינים חוקתיים, ונקבע שסכסוך בעניין חוקתי יוכל להתברר בפני בית משפט בלבד ואין לבררו בהליך של בוררות (ע"א 55/59 עולש מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, ו-7 אח' נ' אריה פיין ואח', פ"ד יג, 856; המר' 554/64 הלוואה וחסכון חיפה אגודה הדדית בע"מ ו-13 אח' נ' שלמה גלר ואח', פ"ד יט(1) 319). אולם, מונח זה - עניין חוקתי - לא הוגדר בחקיקה ואף לא בפסיקה  (ס' אוטולנגי, בוררות - דין ונוהל (מהדורה 4, כרך ב', תשס"ה), עמ' 194  (להלן - אוטולנגי)). כפי שציינה השופטת א' פרוקצ'ה בפסק דינה בה"פ (י-ם) 284/98 בית מאיר - מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות שתופית בע"מ (לא פורסם): "ההלכה הפסוקה דנה בהקשרים שונים באבחנה בין עניין פנימי לעניין חוקתי, אולם נראה כי היא לא ביקשה להגיע להגדרה ממצה אלא פסעה בדרך קזואיסטית ממקרה למקרה". אכן, ההבחנה בין סכסוכים הנוגעים לעסקי האגודה לבין סכסוכים הנוגעים לעניינים חוקתיים אינה קלה. כפי שציין הנשיא א' ברק, "המקרים הקיצוניים אינם מעוררים קושי, אך ככל שמתקרבים ל'מרכז' מתגלה חוסר הבהירות אשר בסוגיה זו" (ע"א 2341/81 גדעון ירמה נ' "מזרע" קיבוץ השומר הצעיר להתיישבות שיתופית בע"מ, פ"ד לו(4) 113, 116). ככלל, נקבע בפסיקה, עניינים חוקתיים הם עניינים הנוגעים לחוקיותם של מוסדות האגודה; חוקיות תקנון האגודה; עניינים הנוגעים להפרת החוק על ידי האגודה או פעילותה מעבר לסמכויותיה; וכן תוקף בחירתם או מינויים של חברי הנהלת האגודה (ע"א 2341/81 לעיל; ע"א 463/90 איגוד הכדורסל בישראל נ' ל.כ.ן לקידום כדורסל נשים ואח', פ"ד מד(2) 806; ע"א 89/85 בית חירות נ' רבקה גלזמן, פ"ד מא(3) 526).

10. ב"כ המשיבה טוען, תוך שהוא מפנה לפסק הדין בה"פ 284/98 הנ"ל, שהמבחן להיותו של עניין בגדר עניין חוקתי, נעוץ במידת החשיבות הכללית של השאלה הנדונה. לפי מבחן זה, נטען, כאשר מדובר בעניינים שההכרעה בהם אינה נוגעת למעורבים בסכסוך נשוא הדיון בלבד ויש לה חשיבות כללית והשלכה על כלל חברי האגודה, כי אז מדובר בעניין חוקתי שאין לבורר סמכות לדון בו.
11. אין בידי לאמץ מבחן זה, לפחות ככל שהאגודה מבקשת להשתית עליו את טענת חוסר הסמכות. בה"פ 284/84 אמנם הוסבר שהרציונאל שביסוד ההלכה לפיה עניינים חוקתיים צריך שיידונו בבתי משפט ולא ב"מסגרת גמישה האופיינית לבוררות", טמון בהיותם של עניינים אלה בעלי חשיבות כללית, אך לא נקבע שכל עניין בעל חשיבות כללית אינו יכול להיות נושא לבוררות. השאלה, אם בגדרם של עניינים חוקתיים יכול שיפלו עניינים שכל ייחודם בחשיבותם ובהשלכה הכללית אשר נודעת להם, נזכרה בפסק דינו של השופט אנגלרד ברע"א 1139/99 כפר מחולה - מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות שיתופית בע"מ נ' בית שאן חרוד - אגודה שיתופית של משקי עובדים לתובלה בע"מ, פ"ד נד(4) 262). באותו עניין נעשתה הבחנה בין עניינים חוקתיים שאין לדון בהם מכוח סעיף 3 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (הקובע שאין תוקף להסכם בוררות בעניין שאינו יכול לשמש נושא להסכם בין הצדדים), לבין עניינים אחרים שאינם נתפסים על ידי הוראת סעיף 3 לחוק הבוררות, אך בשל אופיים העקרוני, קיים טעם מיוחד, כמשמעותו סעיף 5(ג) לחוק הבוררות, "שהסכסוך לא יידון בבוררות". בעניינים מהסוג האחרון, נקבע בפסק הדין, בית המשפט רשאי שלא לעכב את הדיון חרף קיומו של הסכם בוררות בין הצדדים. כזה הוא המקרה, נקבע באותו פסק דין,  בו " מתעוררות שאלות משפטיות בעלות השלכה כללית".

12.  הגדרה זו של עניינים חוקתיים אינה עולה מפסקי דין אחרים שדנו בנושא, וספק בעיני אם זו ההלכה המחייבת בסוגיה זו. על הגדרה זו של עניינים חוקתיים גם נמתחה ביקורת בספרות המשפטית:   

"עם כל הכבוד, אני בספק לגבי נכונות ההבחנה בין שני הסוגים של עניינים חוקתיים. הרי ממה  נפשך? אם מדובר בסכסוך בנוגע לעצם תוקפן הנורמטיבי של הוראות התקנון - הרי מדובר בעניין קונסטיטוציוני, אשר מלכתחילה אינו יכול להידון בבוררות; ואילו אם מדובר בסכסוך בעניין בעל השלכה ציבורית רחבה, אשר מבחינת טיבו הוא עדיין יכול להידון בבוררות, אין לומר כי מדובר בעניין קונסטיטוציוני " (אוטולנגי, בעמ' 196) .